טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
טבעוניוזהרצאותחדשותתמונות השבועטוריםאוכל ומתכוניםסרטוניםיהדותארועים קרובים

העשרה סביבתית של עגלות ופרות – למה זה טוב?

ד"ר גלעד פקטור 15.2.2016

רפת החלב בישראל איננה מאפשרת יציאה למרעה ו"עשירה" בגורמי עקה לבעלי חיים השוהים בה מרגע לידתם. העקה נגרמת הן בשל מגבלה על היכולת לבצע התנהגויות טבעיות כגון רעיה (אכילה וחיפוש אחר מזון) הצורכת 6-12 שעות ביומה של הפרה במרעה והן בשל תנאי הסביבה הכוללים רעשים, מעברי קבוצה, קבוצות גדולות ועוד. זאת ועוד ישנו חסר בגירויים סביבתיים וחברתיים המחייבים את הפרה לפתח יכולות פיזיות ומנטליות (יפורט בהמשך). חסר זה מעורר פיתוח התנהגויות לא רצויות (מציצה הדדית, ליקוק ברזלים, גלגול לשון ועוד).

בניגוד גמור למצב בגני חיות, בבתי חיות (חיות מעבדה) ובענף החזירים - אין משתמשים (כמעט) בהעשרה סביבתית ברפת ובמפטמה. האם יש הבדל בין עכבר במעבדה, גנו בגן חיות וחזיר בחזיריה לעגל/פרה ברפת בכל הקשור לשעמום ולהעשרה סביבתית? התשובה, כפי שתפורט להלן היא - לא!

העשרה סביבתית מחולקת לחמש קטגוריות: חברתית , תעסוקתית, פיזית, חושית ותזונתית. נבחן אפוא כל קטגוריה כפי שזו באה לידי ביטוי ברפת הישראלית:

העשרה חברתית

(כוללת גם קשר עם פרות/עגלות וגם עם בני אדם)

בידוד עגלים לאחר המלטה - מחקרים הראו שהפרדת העגל מאימו גורמת לעקה הן של האם והן של הולד. מחקר אחד אף הראה שהקשר בין האם לולד נוצר וקיים גם בלי שהעגל יונק מאמו. עם זאת, עדיפה הפרדה מוקדמת מהפרדה מאוחרת, היות והקשר בין האם לולד הולך ומתחזק בחלוף הזמן והעקה בהפרדה גדלה. זאת ועוד, הצורך למנוע העברה של מחלות מהאם לולד וההתנהלות ברפת המודרנית מחייבת הפרדה זו ואין בנמצא פתרון טוב לגורם עקה זה. מה שבהחלט יכול לשפר את המצב הוא גידול העגל עם בן/בת זוג במלונה על מנת לאפשר העשרה סביבתית חברתית (ראו הרחבה בנושא זה במאמר בנושא בחקלאיתון).

העברה בין קבוצות - גורם עקה משמעותי. ניתן לצמצם עקה זו על ידי העברה של שניים או שלושה בע"ח יחד לקבוצה חדשה, העברה בשעות הערב, העברה לקבוצה לא צפופה. המצב האידיאלי הוא להימנע ככל הניתן מהעברות.

קשר אדם פרה - מחקרים הראו שיחס פוגעני לפרות (כגון צרחות, הכאות, עצבנות ותנועות מהירות) פוגע הן בתנובת החלב והן בשיעור המוצקים שבו. הרגעת פרות צריכה להיעשות גם בעת פעולות שאינן מכוונות להלחיץ אותה כמו בעת בדיקה רקטלית על ידי רופא או מזריע. מחקר אחד הראה קשר ישיר בין רפתנות טובה לשיעורי התעברות טובים. רפתנות טובה ורגועה מגיל צעיר משפיעה על התנהגות העגלה ההופכת לפרה למשך כל תקופת שהותה ברפת. לא רק שהיצרנות שלה תהיה טובה יותר, קל יותר ובעיקר בטוח יותר לעבוד עם בע"ח שכזה - בעת חליבה, בדיקות רופא, הזרעה, טילוף וכו'.

העשרה תעסוקתית

(פיזית ושכלית)

התנהגות משחק - מאוד אופיינית לעגלים. מתרחשת בחצר שיש בה מספיק מקום ותנאי מחיה סבירים וכשיש עוד עגלים/עגלות בחצר. התנהגות זו לכשעצמה מהווה העשרה פיזית ומהווה מדד לרווחת בע"ח. גם בפרות ישנה פעילות פיזית - וככל שזו מתרחשת יותר ישנן פחות התנהגויות של תוקפנות בקבוצה.

גיוון החצר - יצירת מחיצות, אזורי מחבוא, הכנסת חפצים ויצירת אזורים גבוהים ונמוכים הגביר התנהגות משחק אצל עגלים וגם הפחית מאוד התנהגות תוקפנית. פיזור ערימות קש בחצר הגביר מאוד התנהגות משחק של העגלים. הוספת כדורים תלויים או מברשות מהווה פתרון תעסוקתי פיזי טוב, במיוחד בגידול עגלים/ות בבידוד.

יכולת להתבודד - פרות לפני המלטה מחפשות מקום מבודד ומרוחק מהקבוצה. פתרון פשוט כמו הנחת יריעות ברזנט בתא המלטה יכול לספק את תחושת ההתבודדות הנדרשת. גם פרות חולות נוטות להתבודד ויצירת אזור מבודד עם מחיצות אטומות מאפשר לפרה החולה "להתבודד". גם פרות נחותות בקבוצה נדרשות לעתים להתחבא (כשרמת המתח בקבוצה גבוהה) יובה נתן האפשרות הן יכנסו לאזור בו יש מחיצות.

הפעלה שכלית - גם פרות נהנות מאתגרים. מחקרים הראו שפרות לומדות מהר איך לבצע פעולות שפרס בצדן. מדידות של קצב לב וחדות תנועה הראו התרגשות אצל פרות שהצליחו במשימות שניתנו להן. משימה יכולה להיות קבלת מזון לאחר גישה למקום מסוים (בדומה ללמידה ברובוט החליבה).

העשרה חושית

שמיעה - הרפת המודרנית רועשת מאוד - מרעשי מכונת הואקום ועד רעש הסלפ, הטרקטור, סגירה ופתיחה של שערים ועוד. זכרו שחוש השמיעה של פרות טוב בהרבה משלנו והכל נשמע להן יותר חזק! לפיכך, איננו ששים להוסיף העשרה של שמע. עם זאת, ניתן לשנות את גירויי השמע. כך לדוגמא, מחקר שנערך ב - 2013 מצא שנגינת מוסיקה קלאסית במכון החליבה למשך 28 שבועות האיצה את קצב החליבה והורידה את זמן החליבה. יכול להיות שנגינת המוסיקה הרגיעה את החולבים ולא את הפרות. במחקר אחר הושמעו קולות געיה של עגלים במכון החליבה וגם זה הגביר את קצב הורדת החלב ב 2- הדקות הראשונות לחליבה. עם זאת לא בטוח שהדבר מתקשר דווקא לחוויה חיובית אצל הפרות.

ראיה - מחקר אחד שנעשה בתחום הראה רגיעה אצל עגלות ששהו בבידוד והסתכלו במראות. מחקר אחר הראה שעגלות העדיפו והתעניינו בתמונות של עגלות אחרות המוכרות להן על פני עגלות שאינן מוכרות. כמו כן, כשהראו לעגלה תמונה של עגלה אחרת שגדלה עמה נראתה ירידה במדדי עקה (קורטיזול וכרומגרנין ) A לעומת דף לבן וריק שהוצג. חשוב לציין שלעתים חוסר היכולת לראות לכשעצמו מרגיע (כגון חסימת שדה הראיה בעת ריסון).

ריח - בתחום זה נערך רק מחקר אחד שבו ניתנה לפרות אפשרות לגשת למתקני גירוד או למתקנים המכילים ריחות של חלב או לבנדר. הן העדיפו לגשת למתקני הגירוד. ככל שחלף הזמן, ההתעניינות במתקני ההרחה הלכה ופחתה ולא כך לגבי מתקני הגירוד. לפיכך, העשרה במברשת עדיפה על העשרה עם ריחות.

מגע - במרעה פרות מתגרדות ומנקות עצמן על עצים. תחליף טוב לעץ מהווה מברשת אוטומטית. מחקרים הראו שפרות מעדיפות מברשת שמתחילה לפעול בעת מגע וכן שהדבר תורם לא רק לתחושתן הטובה אלא גם לניקיונן ואף לשיפור בתנובת החלב. פרות/עגלים/עגלות משתמשים המון במברשות כשהן בנמצא. ירידה בגישה למברשת יכולה להוות אינדיקציה לחולי אצל בע"ח. במחקר שנערך לפני שנה נמצא כי עגלים מאוד נהנים כשבן אדם מבריש אותם. הם ניגשו לאנשים עם מברשת ונשענו על המברשות.

העשרה תזונתית

עגלים - באופן טבעי עגל יונק מאמו 8-12 פעמים ביום, בכל פעם מנות קטנות של חלב. מתן חלב בדלי אותו העגל "שואב" בדקה וחצי יוצר חסך גדול בהתנהגות יניקה. דבר זה יכול להוביל לביצוע התנהגות יניקה כלפי חפצים במלונה או כלפי עגלים אחרים. פתרון אפשרי לבעיה זו הוא פשוט לשים במלונה פטמה שהעגל יכול לינוק ממנה כרצונו (מבלי לקבל חלב כמובן). מחקר הראה שפתרון זה הפחית מאוד מציצה הדדית של פטמות ע"י עגלות/ים. פתרון זה בעייתי כי גורם לתסכול אצל העגל. הפתרון האולטימטיבי הוא מינקת אוטומטית המאפשרות יניקה של כמות יומית מדודה מספר פעמים ביום.

פרות - במרעה אין תחרות על המזון. לעומת זאת ברפת האכילה בקבוצה באבוס מובילה להתנהגויות תוקפניות פעמים רבות ולכן חשוב שלכל פרה יהיה שטח אבוס מספק, במיוחד בהיעדר עולים. כשאין מספיק שטח אבוס, הפרות המוחלשות בקבוצה אינן אוכלות כמו שצריך. כמו כן, כפי שנכתב כבר, במרעה פרות מבלות עד 12 שעות בחיפוש מזון וצריכתו, ברפת יורד פרק זמן זה ל 4- שעות בלבד. ככל שמדובר בפרות חולבות עם דרישות אנרגטיות גבוהות אין למנוע מהן מזון על מנת להאריך זמן אכילה. אבל אצל עגלות ניתן לגרום להן "להתעסק" עם האוכל ובכך להאריך את זמן האכילה. כך לדוגמא אפשר להגיש חציר במתקן שיאלץ את העגלות למשוך כמות קטנה בכל פעם.

לסיכום, העשרה סביבתית ברפת איננה בשמיים. ניתן באמצעים פשוטים ועם קצת חשיבה לשפר את סביבת המחיה של בעלי החיים ולאפשר להם גם ליהנות מהתנהגויות מסוימות.

תודה מיוחדת לרועי מנדל ששלח לי את המאמר עליו התבססתי ושאותו הוא כתב:

R. Mandel et al, Environmental enrichment of dairy cows and calves in indoor housing, Journal of Dairy Science Vol. 99 No.3, 2016.



טבעונות   |   חיפוש באתר   |   אודות האתר   |   תנאי שימוש באתר   |   כתבו לנו
קירות שקופים   |   הון שלטון מזון   |   איך לעבור לטבעונות   |   טבעונים עושים עסקים
עקבו אחרינו: פייסבוק טוויטר יוטיוב אינסטגרם גוגל+ פינטרסט הרשמה לניוזלטר ערוצי RSS