הצצה לחצר האחורית של חקלאי ישראלי

פעילת החזית לשחרור בעלי חיים 30.07.2016

נסעתי לישוב בצפון שגרים בו קרובי משפחה שלי. בילדות הם היו על תקן הדודים היחידים. אהבתי אותם מאד. מאחורי הבית היתה להם רפת חלב קטנה. נקייה, שפע של אוכל ומים נקיים, מוזיקה, מעולם לא ראיתי מכות או אלימות. שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות טובות ומספקות אבל רציתי לרצות את כולם אז שתקתי. אהבתי מאד את הפרות ועם העגלים ביליתי שעות רבות. כבר הרבה שנים שאני לא בקשר איתם, לפני הרבה שנים אבי אמר לי שהם סגרו את הרפת ומשכירים את השטח. רציתי לחוות את המקום. וזה מה שמצאתי בחצר, אולי 300 מטר מהדלת האחורית. מפטמה מהגיהנום. ויתקין סטייל. עגלים מיובשים ללא מים, משלשלים ומשתעלים, הריח כמו של מוות, הקרקע מלאה בבורות ובגושי אדמה שמקשים לשכב, מים מזוהמים בשוקת אצל הבוגרים, גידולים בעיניים, מעט מידי צל, תת תזונה, עצב גדול. אנרגיה קשה. אפילו זלמן הגיב שונה ממקומות אחרים שהיינו בהם. הלם. בחצר של המשפחה. את החלק הקדמי של הבית הם שיפצו, דק ופרגולה. קישוטים. ובחצר מוות. הפעם הם לא היו בבית אבל אני עוד אחזור לשם.

עקבו אחרינו: