הזמן הזה: המינים שעלינו לייחס להם תודעה
צוות טבעוניוז 17.10.2018
אילוסטרציה. מקור: Pixabayהזמן הזה - מגזין
למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכון ון ליר בירושלים - פרסם כתבה אודות מיני בעלי החיים שעלינו לייחס להם תודעה, וטוען כי מדובר בהרבה יותר מינים ממה שרבים נוטים לחשוב.
מחברי הכתבה - זוהר ברונפמן, שמעונה גינצבורג וחוה
יבלונקה - מצטטים שלושה חוקרים שטוענים, כי מספר המינים שחווים ומרגישים גדול דרמטית מהמקובל לחשוב היום, וכולל גם יצורים שאנו רומסים ללא היסוס. יש בעלי חיים, כמו קופים וכלבים, שנראה לנו ברור מאליו שיש להם תודעה בסיסית - במובן
שיש להם את היכולת לחוות - עד כדי כך שכל עמדה אחרת לגביהם נראית לנו בלתי נסבלת. לעומת זאת, זהו איננו המצב כלפי מקקים וחרקים אחרים. מהו הקריטריון שלפיו אנו מותחים את הקו בין אלה שיכולים לחוות את העולם ובין אלה שלא?
על פי הכתבה, הקושי הראשוני בעריכת מחקר בנושא הוא להגדיר תודעה, או לכל הפחות לאפיין אותה. בעלי חיים בעלי דימיון יחסי לבני אדם יש להם מוח ומערכת עצבים מרכזית הדומים לאלו של האדם, ויחד עם דפוסי התנהגות הם מעידים על קיומה של
תודעה. ניסוח השאלה הינו קריטי כאשר רוצים לבחון בעלי חיים אחרים.
קיים קונצנזוס לגבי מאפייני התודעה, אך מדובר באוסף מבוזר ומורכב של תכונות ויכולות חופפות חלקית שקשה מאוד לזהותן ולמדוד אותן, וכתוצאה מכך קשה גם להצביע
מי מבין היצורים ניחן בהן במלואן, ומי לאו. מדענים חיפשו יכולת התנהגותית אחת שכדי שתתממש ביצור חי חייבים להתקיים כל המאפיינים הכלולים ברשימה, ובד בבד שתהיה פשוטה ככל האפשר כדי שתימצא בקבוצות אורגניזמים רבות ככל האפשר. סמן כזה
יוכל לשמש עדות מובהקת לקיומה של תודעה בבעלי חיים. המדענים גילו שאכן יש סמן כזה, והוא צורה מיוחדת של למידה אסוציאטיבית. למידה אסוציאטיבית היא, באופן כללי, היכולת לזהות בטבע דפוסים - של מבנים, תהליכים, התנהגויות, מראות ועוד -
ולצפות לדבר מסוים מתוך דבר אחר.
המחקר הראה שהקבוצות שבהן מתקיימת למידה אסוציאטיבית פתוחה כוללות, בין השאר, את רוב בעלי החוליות - הדגים, הזוחלים, הדו-חיים, העופות והיונקים (יוצאים מן הכלל הם אולי הצמדאים והמיקסינות,
חולייתנים חסרי לסתות); פרוקי רגליים רבים, למשל סרטנים, מקקים, עכבישים, זבובים, יתושים, נמלים, דבורים וחרקים רבים נוספים; והסילוניות - הדיונון, התמנון ודיונון הרחף. המדענים גילו גם כי מבני מוח המממשים את הפונקציות השונות של
למידה אסוציאטיבית פתוחה זוהו גם הם בקרב קבוצות בעלי החיים הללו.
חשוב להדגיש שלמידה אסוציאטיבית פתוחה היא סמן חיובי: קיומה בבעל חיים מסוים מעיד על כך שהוא בעל תודעה מינימלית, אך העדרה אינו מוכיח את ההפך, כלומר שהוא
אינו מודע. תינוק שזה עתה נולד ואינו מפגין למידה אסוציאטיבית פתוחה הוא בכל זאת בעל תודעה, משום שהוא ניחן במערכת הקוגניטיבית אשר התפתחה באבולוציה כדי לאפשר יכולת זו, הגם שמסיבות התפתחותיות היא אינה באה בו לידי ביטוי.
מחברי הכתבה מבכמים אותה בשורות אלו: לקיומה של תודעה מינימלית, כלומר יכולת של חוויה סובייקטיבית, בקרב קבוצות בעלי חיים נרחבות כל כך יש כמובן השלכות אתיות מרחיקות לכת, בשל החובה המוסרית להבטיח שחיות שמסוגלות להרגיש לא יסבלו.
כיום, העובדה שרבים מכירים בכך שפרות ותרנגולות יכולות להרגיש סבל אינה מצילה אותן מהגורל האכזרי של גידול והמתה תעשייתיים. עם זאת, ניתן לקוות שהמשקל שהמחקר המדעי מעניק לשאלת ייחוסה של תודעה לבעלי חיים ישפיע בכל זאת במידת מה,
בטווח הרחוק לפחות, על היחס שלנו לחיים בעלי התודעה, החווים את העולם בכאב ובעונג.
חוה יבלונקה היא ביולוגית ופרופסור להיסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת
תל אביב. שמעונה גינצבורג היא פרופסור לנוירוביולוגיה שלימדה שנים רבות באוניברסיטה הפתוחה. זוהר ברונפמן סיים דוקטורט בפילוסופיה של הביולוגיה, דוקטורט נוסף בקוגניציה, ועושה פוסט-דוקטורט בתחום הפילוסופיה של המדעים הקוגניטיביים.
הכתבה המלאה:
המינים שעלינו לייחס להם תודעה
טבעונות | מפת האתר |
חיפוש באתר | אודות האתר |
תנאי שימוש באתר | כתבו לנו
קירות שקופים | הון שלטון מזון |
איך לעבור לטבעונות | טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר