טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
טבעוניוזהרצאותחדשותתמונות השבועטוריםאוכל ומתכוניםסרטוניםיהדותארועים קרובים

תדמית הרפתן והרפת הישראלית

דודי שטרן 26.3.2017

תדמית הרפתן והרפת הישראלית

תדמית הרפתן והרפת הישראלית נמצאת במגמת ירידה. הפרקטיקות האכזריות בהן משתמש הרפתן ברפת על מנת להפיק מהפרות מוצרים כמו בשר, חלב ועור הולכים ונחשפים.

הציבור מגיב בהתאם, וצריכת המוצרים מן החי הולכת ומצטמצמת. פרנסתם של הרפתנים ובני משפחותיהם על חשבון הפרות, שנראתה עד לא מזמן מובטחת, עומדת היום בספק, אלא אם הם יעשו שינוי יסודי בדרכיהם.

תופעה זו מתרחשת לא רק בישראל, אלא גם במדינות רבות בעולם. בארצות הברית, למשל, רפתות רבות נסגרות ובמקומן מוקמים מטעי שקדים. מפעלי מוצרי חלב נסגרים אחד אחרי השני, ובעליהם מייצרים משקאות צמחיים במקום.

ומה קורה בישראל? הרפתנים מנסים להיאחז בכל כוחם במשלח ידם המפוקפק. מועצת החלב, חברה מסחרית שמטרתה לקדם אותם, מנסה לשפר את תדמיתם באופן מלאכותי. המועצה עושה זאת באופן גלוי. באתר יצרני החלב שבבעלות מועצת החלב נכתב: "במהלך שנת 2017 וכחלק ממהלך הסברה של מועצת החלב וה.מ.ב (התאחדות מגדלי הבקר) שמטרתו לחזק את תדמית הרפתן והרפת הישראלית, מתפרסמות בכלי התקשורת השונים כתבות בהשתתפות רפתנים בדגש על דור המשך ופריפריה."

ואכן התפרסמו כתבות אלו, ובכולן נכתב: "בשיתוף מועצת החלב". כך, באופן גלוי וחסר בושה, הופך כלב השמירה של הדמוקרטיה לכלב השמירה של תאגידים ובעלי הון. אלא מה, שכתבות אלו אינן מנסות להתכחש לאופי האכזרי של המקצוע, אלא מסיטות את הזרקורים לנושאים אחרים, כמו בטחון המדינה, חיזוק הפריפריה והעצמה נשית.

האנשים שפועלים לחשיפת האמת מאחורי המוצרים מן החי והתעשייה שמייצרת אותם, לעומת זאת, אינם מונעים משיקולים כספיים. אין להם את סכומי הכסף בשביל להתחרות בתעשייה, כי הם לא מקבלים מאף אחד תמורה בעד פעילותם. תקציב הפרסום של תנובה, לדוגמא, הוא 700,000 שקלים ליום, ולעומת זאת, מגדלי הירקות רעבים ללחם. מתי בפעם האחרונה ראיתם פרסומת לפרי או לירק? ומתי בפעם האחרונה, לעומת זאת, ראיתם פרסומת לגבינה צהובה?

בעניין זה ראוי לציין גם, ש-80% מהגידולים הצמחיים בעולם מופנים להאבסת בעלי חיים. כמות מזון בעלי החיים הדרושה לתעשייה היא פי 10-20 מכמות המזון מן החי שהתעשייה מפיקה. מכאן נובע, שגם לחקלאי הגידולים הצמחיים משתלם יותר כלכלית שהציבור יצרוך מוצרים מן החי. סויה, למשל, שהיא הגידול המזוהה ביותר עם טבעונים, 90% ממנה מופנית להאבסת בעלי חיים.

אז מי נתון לשטיפת מוח? מי שמסתמך על דעות קדומות וקמפיינים של התעשייה, או מי שנכנס לרפתות בעצמו כדי לראות מה קורה בהן באמת?



טבעונות   |   חיפוש באתר   |   אודות האתר   |   תנאי שימוש באתר   |   כתבו לנו
קירות שקופים   |   הון שלטון מזון   |   איך לעבור לטבעונות   |   טבעונים עושים עסקים
עקבו אחרינו: פייסבוק טוויטר יוטיוב אינסטגרם גוגל+ פינטרסט הרשמה לניוזלטר ערוצי RSS