טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים
ראשיהרצאותחדשותתמונות השבועטוריםאוכל ומתכוניםסרטוניםיהדותארועים קרובים

מועקת הפעילים

יקי שגיא 9.7.2017

מועקת הפעילים

התכבדתי לשאת דברים בכנס החזית לשחרור בעלי חיים. ביקשתי לדבר אל לב הפעילות והפעילים - בתוך ים המתקפות עליכם, תקוותי שמצאתם בדבריי נחמה.


מועקת הפעילים. מי אתם בכלל? נשים וגברים, באמצע מרכז קניות בנתניה, בחיפה, באילת, בתל-אביב. צהריי היום, יום שישי, כשהעולם הוא שיעור יוגה, העולם הוא סיגריה וקפה ואפשר למדוד אותו במטבעות של זהב וכסף והגשמה עצמית, והנה שיירה ארוכה, אתם פוסעים בתוך ההמון, אוחזים שלטים, טבעונים אלימים, איש מכם אינו פוצה פה, בשתיקה רועמת, איזה מן מחזה משונה. מי אתם ומניין באתם?

אתם נטע זר. אתם סרבני מצפון. אתם בוגדים, חסרי נאמנות למורשת האדם. אולי אתם בכלל חייזרים, הגעתם מכוכב ששמו צדק. אתם תוקעי המקלות בגלגלי המכונה, גולים פוליטיים בתוך עמכם. שכירי חרב הנלחמים למען עבדים שמעולם לא שכרו את שירותיכם.

מועקת הפעילים. בסיום הפעולה יוצאים ממרכז הקניות ומתקבצים בחוץ, מחייכים זה לזו בהקלה. כי בכל זאת - נוכחות השוטרים, הציבור הזועם, מסתבר שקצת חששתם, למרות שאמרתם שלא, ועכשיו אתם מוחאים כפיים לבחור נרגש בשם יונתן שזו הפעולה הראשונה שאירגן, וטופחים על שכם, ויונתן עומד מעט נבוך, צדיק יסוד עולם, ואומר: "כן, האמת שהלך טוב", ופתאום אתם פוצחים בקריאות "צדק, חמלה, טבעונות", וכבר חושבים על הפעולה הבאה, ומישהו צועק: "אל תשכחו שבוע הבא גבעתיים!", ומישהי צועקת: "מה פתאום גבעתיים, שבוע הבא חיפה".

מועקת הפעילים. בחוץ עולם מנאץ ומגדף. מכל פינה תפתח הרעה. זר ברחוב וקרובי משפחה ואינטלקטואל בעיתון. הלעג, הסלידה, כינויי הגנאי, העלבונות. כולם טעו, אתם צדקתם. כולם משספים את שקע הגרון, אתם משספים את חבל התלייה. כולם חשבו שאין ערך, שאין דרך, שאין נוער. והנה אתם, שונאי הגרדום ומחריביו, פנאטים של אהבה. פנאטים של תחנונים נגד שחיטה. לו בעלי החיים יכלו להתגונן מפני השוחט, הם היו טבעונים פנאטים.

מועקת הפעילים. מי אתם ואיך אתם מסתדרים? האם אתם בטוב? מה שלומכם? מי בכלל דואג לאלו שדואגים? ברפתות, בלולים, בנמל אשדוד, כמה צלקות לקחתם איתכם הביתה, וכמה צער תרשו לעצמכם לשכוח. העגלים כבר מתים, האפרוחים מתים, הפרה נטועה במקום, זה מכבר לקחו לה את בנה, סוף העולם כבר קרה. מועקת הבוקר החדש, ההליכה לעבודה, החיים הכפולים ומלאכת הזיוף, "בוקר טוב, מה שלומך?" "טוב תודה, איך אתה".

מועקת האצבעות המנסות לסתום את החורים בסכר. נהרות של דם. מועקת הידיים שמצאו אפרוח אחד נושם בתוך שקית. מועקת הזרועות שנגררו על ידי שוטרים. מחאה קשה. מחאה על גבי נייר זכוכית. יותר ויותר אנשים משיבים לנו מהלומות קשות, כאילו שגם הם מרגישים - משהו קורה, והוא בלתי נמנע כמו גאות אשר אחרי השפל.

מועקת הפעילים. מטבעות הכסף האחרונים בארנק, עוד תרומה, עוד אומנה, עוד הפגנה במקום יום עבודה או לימודים, עוד אספלט, עוד הסברה, עוד שיר, צילום, ציור, מאמר, עוד חיה אחת נושמת, עוד אהבה, עוד ננצח, עוד נחרוט בציפורניים לזכרון עולם שהיינו פה, שפעלנו, שצרחנו בקולי קולות שלא קיבלנו את הדין, שקבלנו נגד עונש המוות, שהבטנו בחיה, שהחיה הביטה בנו, ואמרה:

לקחו את בני, לקחו את בשרי, לקחו את כבודי, חתכו אותי, למה, לא עשיתי כלום, קרעו, פצעו, בסכינים, בחבלים, בידיים, יורד לי דם, לאן אלך, מה יעשו לי, המועקה שלכם היא נחמתי היחידה, אתם התפילה שלי, אתם האור בקצה המנהרה.



טבעונות   |   חיפוש באתר   |   אודות האתר   |   תנאי שימוש באתר   |   כתבו לנו
קירות שקופים   |   הון שלטון מזון   |   איך לעבור לטבעונות   |   טבעונים עושים עסקים
עקבו אחרינו: פייסבוק טוויטר יוטיוב אינסטגרם גוגל+ פינטרסט הרשמה לניוזלטר ערוצי RSS