קורות חיים, קצת אחרת - חלק ראשון
החזית לשחרור בעלי חיים 31.1.2016
(וידוי של רפתן)
הרפת הראשונה שעבדתי בה היתה בקיבוץ אלומות. זה היה בשל״ת הראשון ואחרי עבודה של כמה חודשים בנוי החלטתי לעבור לרפת. הזוי, מנוי לרפת. לא זוכר בדיוק מה היתה הסיבה אבל זה מה שהיה.
תמיד שסיפרתי בגאווה על ״מה זה להיות רפתן גבר״ הייתי מספר איך בלילה קר אחד פרה מפוחדת שילשלה לי לתוך המגף ובגלל שזה היה כ״כ נעים וחם לעומת החוץ נשארתי עם זה כמה שעות.
לא יודע למה אני כותב את זה בכלל. באלומות ראיתי את השחיטה הראשונה שלי, ראיתי איך תולים את הפרה מהרגליים ומשספים לה את הגרון. ראיתי איך הפרות רצות במעגלים וצורחות בקבוצות שממול בזמן שנהר של דם זורם להן בין הרגליים.
היה שם איזה קטע מטורף ברפת הזאת שהעובדים הצעירים ואני בינהם היינו משפצרים את הצינורות שלנו, את אלו שהשתמשנו בהם כדי להכניס בכפייה פרות למכון.
צינורות גדולים, צינורות עבים, צינורות שתלויים להם בקצה חוטים עם קשרים. שההצלפה תהיה יותר אפקטיבית. לא יודע להסביר למה או איך אבל התאמנו בסבל ואימה והתחרות שבינינו הפכה את זה למעניין וכיפי.
להגיד שדברים השתנו לגמרי משנת 1996 ועד היום זה כמו להגיד שהעולם אכן שטוח. אני זוכר איך חברי קיבוץ בתורנויות היו מתעצבנים על פרות במכון והיו שופכים להן על העטינים דליים של מים רותחים, כאילו להראות למי יש זין יותר גדול.
לפעמים היו גיוסים בלול אז הייתי הולך עם ״החברים״ להעמיס אפרוחים קטנים ושמנים על ארגזים ומשאיות
(כן כן, גם התינוקות של פעם גדלו על אנטיביוטיקה וזרזי גדילה) או בתקופה שהיתה שם חוות יענים הייתי עוזר לגנוב את הביצים מהאמהות, כי לחטוף מפרות לא הרגיש לי מספיק.
בסוף הרפת הזאת נסגרה ועליה בנו כפר נופש הוליסטי או משהו כזה. באותם ימים היה נהוג להזריק לכל פרה עם קצת דלקת בקבוק שלם של דיאזיפרים (אנטיביוטיקה) וככה היו שולחים את החלב למחלבה.
אז, למחלבה לא היה אכפת כמה אנטיביוטיקה הצרכן המפגר שותה אז לא עשו מזה עניין. היום המחלבות פוסלות חלב אנטיביוטי והרפת בעצם מפסידה.
הקטע הוא שהרפתנים של היום תאבי בצע ומושחתים אז הם הגו טריק לאיך לתחמן את המחלבות. וככה זה עובד (תנסו לעקוב), פרה שמקבלת אנטיביוטיקה נחלבת לכד נפרד כדי לא ״לזהם״ את שאר הטנק (שגם ככה מלא כבר בחרא דם ומוגלה).
בימים הראשונים או כל עוד היא מקבלת טיפול היא תמשיך להחלב לכד נפרד אבל בסוף הטיפול או כמה ימים לאחריו עושים ברפת בדיקה לגילוי חומרים מעכבים בחלב,
לבדיקה עצמה קוראים דלווטסט וכדי לעשות אותה לוקחים חלב מהפרה האנטיביוטית ומכניסים אותו לאמפולה עם חומר כלשהו ודוחפים לאינקובטור לכמה שעות.
בסוף הבדיקה אפשר לדעת עם החלב עדיין אנטיביוטי או לא. עד פה יחסית פשוט.
אז מה הטריק? החלב בטנק הוא גם ככה לא של פרה בודדת, הוא מדולל בחלב של עוד הרבה שפחות. אז לוקחים חלב מהפרה האנטיביוטית ומדללים אותו בחלב מהטנק. אם הבדיקה יוצאת שלילית אז אפשר לחלוב את השפחה האנטיביוטית רגיל לטנק בלי לדאוג מהפסילה שלו.
אם הבדיקה לא הצליחה לעלות על התרמית אז אין סיכוי שהמחלבה תצליח. ומנסיון של אלפי פעמים אני מבטיח לכם שהמחלבה באמת לא מצליחה לעלות על זה ומשלמת מחיר מלא על חלב (שבהגדרתו החוקית) פסול לשיווק.
הרפתן עשה את הקופה שלו וזה מה שמשנה. בריאות הציבור זאת בעיה של מישהו אחר. בזמן האחרון עולים לי כל הזיכרונות האלו, ולא לפי הסדר. כל פעם שואה ממקום אחר, ויש הרבה. המון.
טבעונות | מפת האתר |
חיפוש באתר | אודות האתר |
תנאי שימוש באתר | כתבו לנו
קירות שקופים | הון שלטון מזון |
איך לעבור לטבעונות | טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר